גם אני שוברת שתיקה!

אחיי הלבנים, אני אסכם לכם בפוסט קצר את התאוריה בגדול על הצמות שעל ראשי.

1. האם ניתן לחפוף את הצמות?
-נו באמת אני נשארת מסריחה במשך חודש! (ברור שכן)

2. האם אני עושה לבד את הצמות?
-אכן..

3. אייך אני מצליחה להגיע מאחורי הראש ולעשות?
-אכן זה נשמע גמישות יתר, אבל כן אני עושה זאת!

4. האם כשאני ישנה זה מתפרק?!
-נו באמת… נראה לכם שבכול בוקר אני עושה את העבודה הזאת!

5. האם האורך הוא שלי?..
-חחח תלוי.

6. “וואו, זה לוקח שעות”
-אכן זאת עבודה!

7. האם למדתי לבד לעשות?!
-אכן! אם תרצו אין זו אגדה, נסו.

8. זאת חתיכת יצירה!
-אכן אין מחלוקת.

9. אייך את עושה את זה דבוק לקרקפת?!
-לקחתי דבק מגע, והדבקתי (לא באמת)!!

10. המשפט “בעבר גם לי עשו על כול הראש חברה אתיופית טובה”…
-בינינו?! לא מעניינת אותי באמת.

11. הדבר הכי מרגיז בכול הסיפור אחרי החפירה: “אני מתה לעשות כזה”
-אז חברה, אל תרמזי….
רוב הסיכויים שאם אין לי היכרות עמוקה איתך. זה לא יקרה!

אחיי, הכול מאהבה… 💜